ניסויים לבית
בדף זה נעלה ניסויים שאפשר לעשות בעזרת ציוד שיש בכל בית. חלק מהניסויים יכולים הילדים לעשות לבד וחלקם מחייבים ליווי הורי, אך כולם יאפשרו לילדים פעילות מהנה ומנותקת מהמסכים המשלבת עקרונות מדעיים ותופעות מעוררות סקרנות.
בכדי לבצע כל ניסוי יש לפתוח את מצגת השקפים הרלוונטית ולעקוב אחר השלבים השונים (לחיצה על החץ השמאלי מעבירה לשלב הבא ולחיצה על החץ הימני מחזירה לשלב הקודם).
הר געש מחומץ ואבקת אפייה
זוהי התנסות חביבה שבה הילדים מגלים כי כשמערבבים אבקת אפייה וחומץ, נוצרת תסיסה. בשביל להגביר את האפקט, התלמידים מוסיפים סבון כלים וצבע מאכל אדום.
הניסוי מתבסס על תגובה בין חומר חומצי לחומר בסיסי (במקרה שלנו החומר החומצי הוא חומץ, והחומר הבסיסי הוא אבקת האפייה). כשחומץ בא במגע עם אבקת האפייה, נוצרת תגובה (ריאקציה) שבה משתחרר גז פחמן דו-חמצני, הגורם לסבון להקציף ולגדול בנפח, עד שהקצף יוצא מהבקבוק. בזכות צבע המאכל האדום נוצר אפקט של "לבה" אדומה הנפלטת מהבקבוק.
הכנת סוכריות סוכר גבישי
– דורש ליווי הורי בזמן יצירת תמיסת הסוכר.
בהתנסות זו הילדים מכינים סוכריות סוכר גבישי מתמיסת סוכר רוויה, אותה מכינים הילדים בעזרת הוריהם. לתמיסה מוסיפים צבע מאכל לקבלת סוכריות צבעוניות.
כדי לוודא שהסוכר יתגבש על המקל, מדביקים אליו גרגירי סוכר, שישמשו כגרעין הגיבוש לסוכר המומס. תהליך הגיבוש אורך כשלושה ימים שבמהלכם נוצרת "סוכריית הסוכר".
אפשר לייצר סוכריות סוכר גבישי בצבעים שונים ולהוסיף טעמים כמו וניל או קינמון.
גביע פיתגורס
זוהי התנסות המשלבת בתוכה את עקרון "חוק הכלים השלובים". הילדים מגלים כי כשמכניסים קשית לכוס ומשחילים אותה בחור בתחתית הכוס, אפשר למלא מים בכוס עד למפלס מסוים מבלי שהם יישפכו דרך הקשית, אך כשמפלס המים עובר את גובה הקשית, המים יוצאים דרך הקשית עד שהכוס מתרוקנת כולה. הכוס נקראת "גביע פיתגורס" כי אומרים שפיתגורס הכין גביעי יין כאלו מחימר, כך שכמות היין שאפשר למזוג להם תהיה מוגבלת. כשמזגו לגביעים יין מעל מפלס מסוים, כולו היה נשפך מחור בתחתית.
תופעה זאת מתאפשרת, כאמור, בגלל "חוק הכלים השלובים", הקובע שמפלס המים בכלים המחוברים ביניהם בעזרת צינורות תהיה זהה. במקרה של גביע פיתגורס, כשמפלס המים עובר את גובה הקשית, נוצר צינור המחבר בין המים בגביע לסביבה החיצונית, והמים מתחילים לזרום החוצה עד שהגביע מתרוקן.
משתמשים בעקרון גביע פיתגורס בחיי היום-יום: ריקון האסלה בשירותים, ריקון מכל הנוזל במכונת הכביסה ועוד.
צימוקים רוקדים
בניסוי זה הילדים מגלים כי צימוקים עולים ויורדים בכוס סודה.
הסיבה ברורה למדי: הצימוקים עולים בעזרת בועות הגז הנוצרות בסודה. אך למה בועות הגז נוצרות מלכתחילה? למה הן נתפסות על הצימוקים וגורמות להם לצוף? למה הצימוקים שוקעים לאחר שצפו?
הבועות בסודה הן בועות של פחמן דו-חמצני, המוחדר לבקבוקים בלחץ גבוה בתהליך הייצור. בגלל הלחץ הגבוה, הגז נמס במים. כשהלחץ פוחת, נוצרות בועות הגז ומשתחררות מהמים. הבועות נוצרות כשמולקולות פחמן דו-חמצני מתנגשות זו בזו ומתחברות – תהליך המתרחש מעצמו, אך במקרה זה מואץ כאשר המולקולות נלכדות בסדקים מיקרוסקופיים בדופנות הכוס ומתחברות. בועות הגז נוצרות גם במרקם הלא אחיד של הצימוקים, מצטברות עליהם וגורמות להם לצוף.
כשהצימוקים מגיעים לפני המים, הבועות משתחררות לאוויר והצימוקים (שמשקלם הסגולי כבד מהמים) שוקעים לקרקעית.
ערבוב צבעים בעזרת נימיות
בניסוי זה התלמידים מגלים כי מים יכולים "לטפס" במעלה הנייר, בניגוד לכוח המשיכה.
התופעה נקראת "נימיות": נוזל (במקרה זה מים) נע בצינוריות דקות ובמרווחים צרים בניגוד לכוחות החיצוניים (כגון כוח
המשיכה). הנייר עשוי מסיבים צמחיים דקים והמים עולים בהם ובמרווחים הקטנים שביניהם. כשמבינים את התופעה הזו, אפשר להבין גם איך מים עולים מהשורשים לכיוון העלים בצמח. התופעה אינה מסבירה את העובדה כי המים עולים עשרות מטרים לצמרות העצים הגבוהים (תופעה שקשורה בעקרונות פיזיקליים ובמנגנונים ביולוגיים נוספים).
כרוב כאינדיקטור
– דורש ליווי הורי בזמן יצירת תמיסת הכרוב.
בניסוי זה התלמידים מגלים כי נוזל של כרוב סגול משנה את צבעו בהתאם לחומרים שונים שמוכנסים אליו. תופעה זו
מתרחשת בגלל תכונות מיץ הכרוב, והתגובה שלו לחומרים בסיסיים וחומציים.
רמת החומציות של חומרים נמדדת בסולם pH (Hydrogenium of power), המסמן מידת חומציות של תמיסה, תמיסה מוגדרת חומצית כשרמת ה pH קטנה
מ-7 או בסיסית, כלומר גדולה מ-7 .חומרים ניטרליים יהיו ברמת pH7.
מיץ הכרוב הסגול מכיל חומר בשם אנתוציאנין (Anthocyanin) הקיים במגוון צמחים (חצילים, אוכמניות, ענבים ועוד) ומשנה את צבעו בהשפעת סביבה חומצית או בסיסית. הוא מקבל גוני אדום בהשפעת סביבה חומצית וגוני ירוק-צהוב בהשפעת סביבה בסיסית.
